בימים אלה, פרסם ארגון ה- OECD (שמדינת ישראל חברה בו) דו"ח הסוקר את מערכת הבריאות בישראל. הדו"ח אוהד, מחמיא ומשבח את מערכת הבריאות שלנו. יש שיטפחו לעצמם על השכם ויש כאלה שיזקפו את הגב מרוב גאווה. הדו"ח מתייחס בעיקר לאחד החוקים החשובים ביותר שנחקקו במדינה והוא חוק בריאות ממלכתי שנחקק בשנת 1995 (חוק אשר נלמד בקורס יסודות הביטוח ונלמד גם בקורס גמר פנסיוני). העיקרון המנחה את החוק הוא, ביטוח חובה החל על כל האוכלוסייה ומבוסס על ערבות הדדית. הסיסמה הידועה כי "כל אדם משלם לפי יכולתו אך מקבל לפי צרכיו" מיושמת בחוק זה, ואכן חוק זה הוא אחד מהגורמים לשבחים של מחברי הדו"ח. בנוסף, הדו"ח משבח את השיטה בישראל לפיה השירות ניתן על-ידי 4 קופות חולים, בניגוד למקובל במדינות ה- OECD בהן השירות ניתן על-ידי מספר רב של חברות ביטוח קטנות, היא שיטה יעילה יותר. עד כאן דברי השבח.
אולם בצד השבחים, חברי המשלחת שבדקו את המצב בישראל זיהו כמה בעיות שחשוב מאוד להתייחס אליהן ולטפל בהן. אחת הבעיות היא עלייה הולכת וגוברת של ההשתתפות העצמית שגובות קופת החולים תמורת השירות המסופק על ידן. תופעה זו עלולה לגרום להתרחבות הפער החברתי אשר עלול להוביל להתפרקות מערכת הבריאות. יש לצמצם את התופעה על-ידי הרחבת תקרת ההשתתפות העצמית לאוכלוסיות נזקקות. לדעת מחברי הדו"ח ממשלת ישראל חייבת לקבוע תכנית לאומית לצמצום הפערים החברתיים במערכת הבריאות.
נקודה נוספת בה קיבלנו מחמאות היא הריסון התקציבי של מערכת הבריאות המתבטאת בהוצאה לאומית נמוכה לבריאות וזה הודות ליעילות המערכת. אולם אליה וקוץ בה, הדבר הזה התאפשר בגלל הנטייה של הציבור בישראל לרכוש ביטוחי בריאות פרטיים. תופעה אשר זוכה לעידוד רב מצד חברות הביטוח הגורפות רווחים נאים עקב כך. רכישת ביטוחי בריאות פרטיים פוגעת בעיקרון השוויון וגורמת לשחיקה בתקציבי קופות החולים. עובדה זו תוביל לדעת מחברי הדו"ח, לפגיעה בטיב השירות של מערכת הבריאות כולה.
הערה נוספת שמחברי הדו"ח מציינים היא היעדר שקיפות וחוסר מידע מספיק הקיימים במערכת הבריאות. עובדה שגורמת לכך שהשירות שנותנים בתי החולים הוא ברמה נמוכה יותר מזה הניתן על ידי קופות החולים. מחברי הדו"ח סבורים כי זאת בעיה חמורה מאוד שראשי מערכת הבריאות והממשלה צריכים להתייחס אליה בכובד ראש.
לסיכום, אפשר להרגיש גאווה לאומית על הדו"ח האחרון של ה- OECD הסוקר את מערכת הבריאות בישראל. אולם, אסור להיות מרוצים יותר מדי ולחשוב שהמצב הוא אידיאלי. כדי שהמצב לא יורע, מערכת הבריאות צריכה לנקוט במספר פעולות חשובות והן:
• צמצום הפערים החברתיים במערכת הבריאות.
• לפעול להקטנת ההשתתפויות העצמיות בביטוח הבריאות.
• לדאוג למידע ולשקיפות במערכת הבריאות.
• להקטין את הנהירה של הציבור לרכישת ביטוחי בריאות פרטיים.
כותב שורות אלה מקווה כי ראשי מערכת הבריאות שמים לב להמלצות ולא רק נהנים מהמחמאות.
ישראל קידרון הוא מרצה מומחה במכללת MIBI, המכללה הישראלית ללימודי ביטוח פנסיוני, פיננסים ושוק ההון באונליין, מהמחשב האישי בבית !
ישראל מרצה בקורס יסודות הביטוח ובקורס ביטוח פנסיוני כהכנה לבחינות של משרד האוצר.
